מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פרנק

החלטה

בפניי בקשה לביטול מחיקה מחוסר מעש ולמתן פסק דין כנגד הנתבע/משיב בהעדר הגנה.

עובדות וטענות רלוונטיות

כתב התביעה (בסדר דין רגיל) הוגש על ידי התובעת בתאריך ה-3 לאוגוסט 2011 בגין אי תשלום חוב של הנתבע על סך 1230 ₪.

ביום ה-10 לינואר 2012 הוגשה לתובעת התראה על מחיקת התובענה מחוסר מעש, כמו כן ניתנה ארכה של כ-30 יום לפעול להסרת מחדל זה.

ביום ה-24 לינואר 2012, לאחר שהתובעת לא נקטה באמצעים שלרשותה להסרת המחדל, נמחקה התובענה.

לטענת המשיבה, כתב התביעה נמסר בהדבקה, וזאת בתאריך 12 לינואר 2012, חמישה חודשים לאחר הגשתו.

תצהיר השולח שהוגש עם הבקשה לוקה בחסר. ראשית, לא אומת עם שום גורם (שכן, בירור טלפוני וכיו"ב) כי אכן הנתבע מתגורר במקום. שנית, לא בוצעו, לפחות על פי התצהיר, שום הליכים לתיעוד ההדבקה, דהיינו צילום המקום, צילום הכתב שהודבק וכיו"ב. שלישית ואחרונה, לא נמסר תצהיר אודות מקום מגוריו של הנתבע ולראייה מקום מגוריו נמחק מהפסיקתא המבוקשת.

דיון

תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, קובעת את המסגרת הנורמטיבית למחיקת תובענות בגין חוסר מעש ומטילה על כתפי מגיש התובענה את האחריות לכך תוך מתן שיהוי של כ-30 יום טרם המחיקה.

אני מוצא כי התובעת השתהתה הן במסירת כתב התביעה לנתבע, הן בפעולותיה לאחר קבלת ההתראה בדבר מחיקה מחוסר מעש והן בהגשת בקשה זו. בפעולותיה של התובעת רשלנות הן כלפי הנתבע והן כלפי עצמה, שכן העניין היה יכול היה להימנע.

אינני רואה לזכות התובעת את העובדה שאכן במשך זמן השיהוי שניתן לה וקודם לו במספר ימים, ניסתה לאתר את הנתבע ולבסוף מסרה בהדבקה את כתב התביעה. היה עליה לבקש את רשותו של בית משפט זה למתן דחייה נוספת טרם המחיקה. כמו כן היה עליה להעמיד רשת עובדתית מספקת אודות המסירה עצמה, שנראית לטעמי כיציאת התובעת ידי חובה בלבד.

עובדות אלו אינן מותירות אותי אלא עם ההחלטה לדחות את הבקשה על הסף.

ניתנה היום, י"ג אדר תשע"ב, 07 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: